ריקודי בטן מקורו כריקוד מקצועי במזרח התיכון. המונח מגיע מהמילה הערבית "ריבבס", שפירושה "לנער". בריקוד מסוג זה ישנם שלושה גלים - ירך, מותניים וחזה - עם תנועות הירכיים והבטן.

לדברי האנתרופולוגית רות ווייט, רקדניות סובבו בתחילה את אזור הבטן בצורה רחבה, כך שגופן הונף למעלה בשמונה סנטימטרים של בגדיהן בעבודת יד, שהיו כבדים במיוחד בגלל שכבות של קרינולינה. עם הזמן, הם החלו להוסיף מהלכים מורכבים יותר תוך שימוש בעשרות מהלכים בת, שהביאו לביטוי מוזיקלי וגם בידור.

ריקודי בטן מבוצעים עם שמלה או חצאית שמשמיעה צליל רשרוש דרמטי כאשר מעורער על ידי תנועה מהירה של ירכיים. מכאן מקור השם לאמנות זו; מאמינים שסוג זה של ריקוד מחקה דפוסי זיווג בטבע, אך שורשו עשוי להימצא בטקסים של דיוניסוס הסוגד לעמים מצריים נודדים."

המונח ריקוד בטן מתייחס לצורה האירופית של ריקוד מזרח תיכוני.

ביוונית, βελουριον, כלומר 'הו אתה מלא חיים!' או "אני מלא שמחה!"

ריקודי בטן כצורה ערבית של ריקוד ניצחון, עם תנועות מסתובבות חושניות של הירכיים והגו בתנועה מעגלית.

רקדניות בבל מ-Mén-Séquéd משתמשות ב"בטן" שלהן לריקוד. טקס זה נעשה כדי להביע מצוקה או להדגיש רגשות כמו בתרבות העברית העתיקה ובתרבויות השבטיות בכל רחבי העולם. https://sensualtoi.com/region/Discreet-apartments-in-Petah-Tikva.php

ריקודי בטן הוא כמעט כמו צורת אמנות מזרחית. יש הרבה רקדני בטן לגברים ולנשים כאחד.

ריקוד בטן הוא צורת אמנות מגוונת, המתורגלת על ידי רקדנים ורקדנים כאחד בצפון אפריקה, בטורקיה העות'מאנית, באירופה ובמקומות אחרים שבהם החברה המנומסת דרשה בידור רשמי יותר מאשר ריקוד חברתי. סוגי הסגנונות כוללים מצרית קלאסית, הנלמדת בבתי ספר המזוהים עם משרד התרבות המצרי; ריקוד אפרו-ערבי קהיר המבוסס על ריקודים חברתיים שנהגו לפני תחילת המאה העשרים; טורקית מקריזי - בימינו נקראת חצרות אימפריאליות טורקית מוזיקת טבלצ'אנט; ריקודי בטן בסגנון אירופאי כמו יוונית (בעקבות הכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה), ריקודי בטן מסוג Memiş Sezer בטורקיה, ריקוד ספרדי שהגיע לאיסטנבול דרך ספרד...